מדוע רצוי להפחיד קטנטנים?
עבודה על התסביך הגרטליאני, קליין וויניקוט
מאת עינת וייץ
תמצית הנרטיב הגרטליאני שחולץ מן המעשייה - מספרת ש:
פעם הרוותה שִפעה אימהית את ברית אחדותן הנצחית, אבל כיום הילדה תופסת שהיא מגורשת על-ידי אמה, בשביל שיתפנה מקום לאב, וזאת בגלל שהילדה מסורסת, בעוד שבידי אביה – גבריות, אותה הוא מעניק כתמורה לאם על ההאכלה שלה אותו. [זהו האב שסירס אותה בכדי שהאם תבחר בו]. משום כך בִּגנבה, על הילדה להתחמש בכל כמות הגבריות שהיא מצליחה לשים עליה יד, בכדי לחזור ולהתקבל בתור בן-זוג אצל האם, אבל זו מעדיפה את הגברי יותר, ומגרשת אותה שוב. אז מה נותר לְקטנטנה [שנשארה בלי מטפל], אם לא לפצל את אביה - לאב רך ולחית פרא, בכדי לחבוֹר בזוגיות הפעם כנקבה לאב-הרך? אך אז מגיע יום-דין בצורת נִקמת אם קמאית, שמרעיבה את המחוּצפת עד שכמעט וכבר מתה. ברגע האחרון תפצל הילדה גם את אמה - לטובה ולרעה, תמזג את פיצוליהם הרעים של ההורים: חית הפרא והאם הרעה, לדמות אחת מבהילה, תהרוג דמות רעה זו, ותשתמש במשאביה של האם הטובה [שמתגלים באם הרעה לאחר שכנראה בזזה אותם] לצורך תשלום לאב הרך, על שיטפל בה בנישואיהם. האם הטובה תרשה הכול לילדתה האהובה, ותסייע באיחוד הבת עם צִדו הרך של אביה.
העבודה המצורפת: "מדוע רצוי להפחיד קטנטנים? על הנרטיב הגרטליאני, קליין וויניקוט", מנסה לשכנע בחשיבות חשיפת ילדים רכים למעשיות מפחידות, תוך שהיא עוקבת בפרוטרוט אחר נבכי פנימיותה של המעשייה "הנזל וגרטל" כמקרה מבחן לטקסט מפחיד.
העבודה טוענת שבמעשייה זו מוצפן הנרטיב האדיפאלי של הבת, או כפי שהוא מכונה שם – "הנרטיב הגרטליאני". לצורך בדיקת תקפוּת הטענה, משווה
מתוך המאמר
עבודה נרטיב זה עם תיאורי מקרה של ילדים ממטופלי הפסיכואנליטיקאית מלאני קליין ועם חומרי ההגות שלה.
לדוגמה העבודה עוקבת אחר מסלולו של הנרטיב, שעה שהוא ניתק מן האם - אובייקט האהבה הראשון שלו - ועובר אל האב, תוך פרישת מניפת המניעים המאיצים התקה "תמוהה" זו; (כפי שתיאר אותה פרויד). בכך מסוגל למשל הנרטיב לכוון מאזינה קטנה בכיוון התפתחותי תקין.
אך עיקר העניין שיש לעבודה זו בעיני, (אף שלא נכתבה לשם כך) הוא בכך שהיא חושפת מערכת פנטזיות ינקוּתִיוֹת, הקיימות באופן מובנה בילדה האנושית. מערכת פנטזיות מבהילות, הגורמות לה – בגלל אמונתה בהן, לפתח הימנעויות. הימנעויות אשר עוצרות אותה מלהביא לידי ביטוי את כּוּלִיוּת אישיותה. מן האספקט הזה, עוקבת העבודה, אחר שיעור חלקה של הנקבה
עצמה בדיכוי ההִתבַּלטוּת שלה.
העבודה הוגשה לאוניברסיטה כבר ב- 2008, אך הסיבה שאני מעלה אותה כעת היא ששמעתי ממאלף סוסים, כי נקבת הסוס מאטה את מהירות הריצה שלה במרוצים מעורבים הכוללים סוסים זכרים; אך מגיעה אל מהירות ריצתה המקסימלית במקצים מופרדים המיועדים לנקבות. לא מצאתי תיעוד לכך, אך זה כבר עשה את העבודה בכך שנתן לי רעיון לתוכנית מחקר הנוגעת לעניינינו. עם סיום העבודה, אשטח את הצעתי.
